שושנת הארגמן
שושנת הארגמן
שושנה דמארי בשירי המשורר דודו ברק והמלחין נחום היימן (תקליטור פרטי לידידי הזמרת ומוקיריה)
- שושנת תימן (גירסה מאוחרת-1993)
- שובי בת ירושלים (1989)
- הללויה שבת שלום (1989)
- שושנת תימן (גירסה מקורית-1992)
- בונוס-עגילי דמאר-ירדנה ארזי בשיר לכבוד שושנה דמארי,
כלת פרס ישראל-1988.
מילים- דודו ברק, לחן- נחום היימן
שושנת תימן
ביצוע: שושנה דמארי
מילים: דודו ברק
לחן: נחצ'ה היימן
תימן וארץ נגב
מחוז רחוק שלוח
מולדת הראשית והתנ"ך
בין יריעות הרוח.
שם אני נודדת
אוחזת נבל מים
במרחבים אני אובדת
בין ארבע רוחות שמים.
קול רחוק עולה מן המדבר
נכון כאור השחר
אברהם, יצחק ויעקב קוראים מכאן.
קול רחוק עולה מן המדבר
נפשי שלי לא נחה
מישהו לוחש לי: "בואי שושנת תימן,
שושנת תימן,
שושנת תימן".
שוב הסנה בוקע
ומעיין נובע
תמרים ומן אני טועמת
ומימי צורים לוגמת.
אל סופה נקלעת
הרוח מתעצמת
לישימון אני נכנעת
על נווה דקלים חולמת.
קול רחוק...
הרחק עודי פוסעת
סוערת ונרגעת
אל ארבע אמהות,
אל ארבע אימותיי אני נוסעת.
לא על כנף הנשר
לא על מרבד הקסם
אל ארץ אוהביי
אל ארץ אבותיי אני נכנסת.
שובי בת ירושלים
ביצוע: שושנה דמארי
מילים: דודו ברק
לחן: נחצ'ה היימן
אור נדלק בבית הכרם,
נר זורח בניות,
בגונן הילה זוהרת
ועיני אל תלפיות.
בקוממיות בוקע,
שיר מקשת החלון,
מגילה מזמור נובע,
אל אוקיינוס הלילות.
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי,
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי.
סהר של שבת הגיח,
שט על מאה שערים,
איש מבית לוי הופיע,
שב מדרך נס הרים.
כוהנים עברו בחושך,
בבואם מעיר גנים,
עם אפוד זהב וחושן,
רימונים ופעמונים.
שובי, שובי, בת ירושלים...
אל רמת רחל יגיעו,
מלאכים ושנאנים
את ימין משה ירגיעו,
משכנות שאננים.
מישהו מרבד יניח,
על עין כרם הרדומה
ושלוה גדולה יבטיח,
לרחביה ורוממה.
שובי, שובי, בת ירושלים...
הריבון, הנה גמל עלייך
נומי, נומי עיר שלם
הנידח במשוררייך
את שירך הנם חולם.
הללויה שבת שלום
ביצוע: שושנה דמארי
מילים: דודו ברק
לחן: נחצ'ה היימן
הללו אל בקדשו (בקדשו)
במרומיו במקדשו (מקדשו)
הללוהו בכינור
בחלילים ובמזמור
הללויה, שבת שלום.
(הללויה, שבת שלום.)
שושנת תימן
ביצוע: שושנה דמארי
מילים: דודו ברק
לחן: נחצ'ה היימן
תימן וארץ נגב
מחוז רחוק שלוח
מולדת הראשית והתנ"ך
בין יריעות הרוח.
שם אני נודדת
אוחזת נבל מים
במרחבים אני אובדת
בין ארבע רוחות שמים.
קול רחוק עולה מן המדבר
נכון כאור השחר
אברהם, יצחק ויעקב קוראים מכאן.
קול רחוק עולה מן המדבר
נפשי שלי לא נחה
מישהו לוחש לי: "בואי שושנת תימן,
שושנת תימן,
שושנת תימן".
שוב הסנה בוקע
ומעיין נובע
תמרים ומן אני טועמת
ומימי צורים לוגמת.
אל סופה נקלעת
הרוח מתעצמת
לישימון אני נכנעת
על נווה דקלים חולמת.
קול רחוק...
הרחק עודי פוסעת
סוערת ונרגעת
אל ארבע אמהות,
אל ארבע אימותיי אני נוסעת.
לא על כנף הנשר
לא על מרבד הקסם
אל ארץ אוהביי
אל ארץ אבותיי אני נכנסת.
עגילי דמאר
ביצוע: ירדנה ארזי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
ממטבחה הלבן
אותו קומקום קורא לה
בסיפריה שבסלון יש אלתרמן ופן
ועל הכן המוגבה
ציור הרים וסלע
ודמות תימניה פוסעת לה הכן.
בארונה הכבד
שמלות קטיפה ומשי
ובתיבת התכשיטים כל עגילי דמאר
בחלונה הקטן
ציפור השיר יורשת
את כל הניגונים אשר אביה שר.
הזמרת מתימן
שושנת הארגמן
מגישה כלניות ושיר הלל
ולך האיש השר
על כל עגילי דמאר
היא מזכרת עד מארץ ישראל.
מול הבימות הגבוהות
אותו קהל קורא לה
ומגרונה אומרים שירה אדמון וזעירא
ועל הכן המוגבה
תוים רבים לפלא
וכל מילות השיר אשר איתה נברא.
ובמזמור הגואה
נשמת נסיך הזמר
אשר היה לה למאור בדרך העולה
והיא אליו להבה
היא את שיריו עורמת
לזר אחד גדול לאהבה גדולה.