בין ורשה לירושלים – קנטטה ואפילו אורטוריה
“פולין בין פאר לאפר” הנו ספר שירה שכתבתי בשנת 1984 בעקבות מסעי הראשון לפולין, ערש ילדותם של הוריי והורי הוריהם.
הספר ראה אור בשנת 1986 ב”ספריית פועלים”.
בשנת 1988 זיכה אותי הספר בפרס ראש הממשלה לספרות.
הוא תורגם לפולנית על ידי שלושה מתורגמנים,
שניים מישראל – הסופרת מרים עקביה ואיש הקולנוע נתן גרוס המנוח.
המתורגמנית השלישית הנה אלז’בייטה אולנובסקה מהעיירה גריפינו בצפון פולין.
התרגום ראה אור בפולין בשנת 1990.
באותה עת הוזמנתי לפסטיבל היהודי שהתקיים בעיר קרקוב.
לכבוד הוצאת התרגום החדש הופעתי גם בוורשה, ורוצלב ו-קווצקו העיירה על גבול צ’כיה, שם נמצאת ההוצאה בה הופיע ספר השירים שלי.
כאשר הופעתי באוניברסיטה היגילונית בקרקוב, בה למד אבי המנוח משפטים, סגרתי מעגל.
באוניברסיטה הזאת הוכה אבי על ידי סטודנטים אנטישמים.
באותו יום מר ונמהר החליט אבא לעלות ארצה.
אחיו יצחק שהיה מבוגר מאבא בשנה וחצי יצא להגנתו והרג את אחד הקלגסים.
יצחק נשאר בפולין כיוון שהיה כבר נשוי עם ילד ובית ועסק והחליט להמשיך שם בחייו,
אלא שנשלח לאובדנו יחד עם כל משפחת אבי.
מעגל נוסף נסגר לי לאחר שהמלחין הנפלא יאיר קלינגר נדרש לספרי “פולין בין פאר לאפר” והלחין חטיבות רבות ממנו.
היצירה היא קנטטה לאנסמבל קולי בזמר ובמלל, לזמרת ולפסנתרן.
אלא שבלווי תזמורת עשויה היצירה להפוך לאורטוריה ולו בשל הרצף השירי-ספורי המולחן.
באנסבל – “הרעננים” בניצוחו ובעבודיו של המלחין יאיר קלינגר, בליווי זמרת הסופרן סיגל ורדי והפסנתרן גלעד שפירא.
לשמחתי היצירה זכתה לשבחים רבים הן מצד הקהל והן מצד אישי צבור ואנשי רוח.
את חלקי על הבמה תרמתי ליצירה בהקדמה מילולית קצרה וממצת.
תקליטור המכיל את הקנטטה כולה ראה אור בהוצאה פרטית של המלחין יאיר קלינגר.
בין ורשה לירושלים
ביצוע: סיגל ורדי והרעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
בין ורשה לירושלם,
אתה כינור ונבל,
אתה עפר ואדמה
ותלם בחריש.
בין ורשה לירושלם,
אתה קינה ואבל,
אתה פסוק ודבר חכמה,
"איכה"וגם"קדיש."
בין ורשה לירושלם,
אתה כדור של שלג,
אתה שלהבת תנורים
ונחל באביב.
בין ורשה לירושלם,
אתה מפל ופלג,
אתה הוא עמק בין הרים,
שבפריחה מרהיב.
בין ורשה לירושלם,
אתה תפילת בית כנסת,
אתה מצבת זכרון
והבל ארובה.
בין ורשה לירושלם,
אתה חסיד בן חסד,
היהודי האחרון,
שבתוכן נחבא.
בין ורשה לירושלם,
אתה ניגון כלי זמר,
אתה מחול החסידים
ומזמורי הטף.
בין ורשה לירושלם,
אתה ראשית וגמר,
אתה יחיד בין יחידים,
אתה המון עם רב.
בין ורשה לירושלם,
בין ורשה לירושלם,
אתה פיסה ושבר,
אתה עולם שלם.
ינאי בן החמש לומד כינור שמינית
ביצוע: רעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
ינאי בן החמש לומד כינור שמינית,
אצל מרק בלנק, המורה מרוסיה.
כשינאי מכנר בכינור שמינית,
אצל מרק בלנק, המורה מרוסיה,
עיני כבדות דמעה.
אני נכון להשבע שדוד המלך ניצב לפני.
ואולי ילדון מן השטעטל הוא זה:
שחור שיער, עיני פחם,
ילדון מן השטעטל הוא זה.
ילדון מן השטעטל,
שחור שיער, עיני פחם,
עור שנהב ונשמה ורודה.
ינאי שלי הקט יהיה כנר,
ילדון העיירה האבודה.
בין שתי ערים
ביצוע: רעננים וסיגל ורדי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
פולין מטפסת איתך למטוס חברת LOT בווינה.
שתי דיילות בובה קדות קידה פולנית.
המושבים צרים.
הריפוד מרופט.
החום רב.
בשעה הקרובה תהייה תלוי בין מערב למזרח.
את רוחך ישיבו, אפיפית לימון פולנית.
מעט וודקה במיץ.
ופת בקותלי חזיר. בגבינה צהובה.
"אשרי יהודייך, פולין, שכך כשרים הם.
אלה הטבוחים ואלה שלחיים ארוכים ייבדלו,
בין שמיים לארץ".
מפהקים את צ'כוסלובקיה באזור הצר ביותר שלה.
ואתה כבר מעל יערות פולין.
מעל שדותיה ומישוריה.
"הו פולין, עלובתי היחידה. שעד כה חידה את בעיני.
שעד כה גלמודה את בעיני.
קריאתך הנואשת, עד אל חלון המטוס תמריא.
זעקתך, הזועקת שבר, נשמעת לרחוק.
לא באתי יד להושיט לך, ענייה סוערה.
לא באתי להושיעך.
אני, שימיי מטפסים בדרכייך ובמשעולך,
נכון לבכות אותך, על חרפתך הנוגה.
על אחיי הטמונים בחגווייך,
בסתר המדרגה.
אני, שלילותי נוהים אחרייך הס,
נכון לאתר את בני המרמס,
שהיו למשיסה,
פולין הרמוסה.
אבל את תהיני לזקוף על צוואר גא,
את ראשך השחוח.
ואני, שטרם הגעתי,
לא נכון, במחילה, לסלוח"
הנפש הכמוסה
ביצוע: רעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
בלילה לא שנת,
תשאל הנפש הכמוסה:
היה או לא היה?
הזאת היא? האומנם?
בלילה לא שנת,
היא בענן חוסה,
חוסה בחלומה ובקיים.
ואז מאור גדול,
יזרח בחדריה
והוא יציף אותה,
בזיו הלא נודע.
והוא שלום יניח בין כנפיה
והיא תירגע,
תירגע האבודה.
פשמישל
ביצוע: שפי קליינר
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
בפרנצ'ישקיינסקה מוכרים ספרים עתיקים.
ובכנסייה הגדולה הנזירות יפות.
ובקפה הסמוך, אין סוכר וחלב.
מול הזאמק אצים סנאים בין תרזות.
ומיצקביץ' הרחוב, רץ לגבול הרוסי.
באזור היהודי אין בית כנסת אחד.
אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.
בקז'ימייז'ה ויאלקגו עומד בית אימי.
מספר שתיים נעוץ בכתליו.
תחנת הרכבת מעבר משם.
החנות של סבא, לא שם ולא פה.
הנהר סאן עודנו שועט.
וסובב את העיר כיריעה של זהב.
אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.
והרינק עכשיו ללא שוק ויריד.
ולובש הוא תפארת שמלה פרחונית.
ובבית הקברות היהודי, סבתי.
והשער נעול על מנעול ובריח.
ואין בסביבה יהודי לפליטה.
וגאלתי סידור שהודפס כאן, ממש.
אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.
ועכשיו נשארו לי שביבי זיכרון.
סמטאות שחופזות ועוברות זו מול זו.
ויום שמש, אשר הוליכני עד כאן.
וילדה דקיקה, כנראה זאת אימי.
והגטו הריק. ועוד שלט של עיר.
והכביש המוליך לעיירת אבי.
אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.
אתמולים
ביצוע: רעננים וסיגל ורדי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
שבר ענן בין פשמיש לטוכוב,
אש עלעלים בשלכת נוגה.
כפר ועוד כפר שם באופק ינוחו,
ריח תלתן ופרחי ערוגה.
אל עברו הרחוק הוא נוסע,
מבית אימו עד לכפר בית אביו.
אל אלוהים בשמים יודע,
מה הוא ימצא שם בסתיו המזהיב.
אל השווקים שכבו , הוא יגיע,
אל סמטאות היהודים, שאינן.
את תפילתו חרישית הוא משמיע,
אל אלוהיו שליווהו עד כאן.
איך שם יתור אחר אות ,אחר שלט?
איך יחפש את עקבות העבר?
מי שם יפתח לו חלון ומי דלת,
שבע יפער לנוסע הזר?
שבר ענן בין פשמיש לטוכוב,
אש עלעלים בשלכת נוגה.
כפר ועוד כפר שם באופק ינוחו,
רק הוא לעד לא ישקוט, לא יירגע.
עקידת יצחק
ביצוע: יאיר קלינגר וסיגל ורדי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
איך אכתוב על עקידתך, דודי יצחק,
וטובים ממני כבר כתבו תילי תילים,
והתהום אשר בינינו, המרחק,
והעשן המתמר גווילים, גווילים?
עיניים
ביצוע: סיגל ורדי והרעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
הן מביטות בי, העיניים האלה,
הן מכלות אותי עד דק,
יער עיניים ואגם עיניים,
עיני הקרבה, עיני המרחק.
עיניים יוצאות לי מתוך היער,
עיניים בורחות לי מתוך הכפרים,
חומות העיניים ,עיני הנער,
פחם עיניהם של הבחורים.
הן מפלחות את עצי החורש
ובלילות אור בהן חונה,
הן נסתרות בין עצי האורן,
בין האשוח לבין הלבנה.
עין בעין, כהרף עין,
עיניים כבויות ועיניים כלות,
פתע הכול אחיזת עיניים,
פתע הן שבע עיניים גדולות.
בהביטי בן במאור עיניים,
בהביטי וחשכו עיני.
אין שם פנים, רק עיניים שתיים,
ובאחת גם נפלו פני.
את האפל עין שם ראתה,
את האפל, האפל המר.
הינה לשם גם אתה הגעת,
מן הפאר, אפר נותר.
ירח אדום
ביצוע: הרעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
מי היה מאמין שהירח שם אדום כדם?
אני לא הייתי מאמין שכך היא,
לולא באתי בעיירותיה ובכפריה,
כחולי האור הרועד, הנפגע.
שם נזדמנו לי בחגו של סבא ירח,
כפרי כיפה אדומה ויעריה, לילה עבותים.
ובאורו של יום, איש עם אסל ודליים וחלב במעונו.
ורועת האווזים ובאר ודלי. "עלי באר. באר עלי".
וחריש עמוק רתום לסוסיים,
במחרשת עץ וביגיע כפיים.
ושם רצים נחליה ויבליה של ארץ רחוקה.
וטוב הפרי למראה. ומגדיו.
ופטריית הרעל אז תקרא המוותה.
והסנאים ביערים. והציפור בין עופאים.
רק השמיים לא שועים לזעקת השבר.
מאין מקום הקבר והאות והציון.
שלום פולין האבודה.
שלום כפרי הלא נודע.
שלום לבכי. שלום לדמי. לניגון.
טיקוצ'ין
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
Krakovyachek krakovyachek yeden
(קראקוביאצ'ק,קראקוביאצ'ק ידן)(קרקובאי, קרקובאי אחד)
שם רועת האווזים עם אסל ודליים
ומעבר לגדר, חזירים שניים
וקילון ובאר ושדות במרחב
ומוך בחלונות ללילות הסתיו.
Krakovyachek krakovyachek yeden
(קראקוביאצ'ק, קראקוביאצ'ק ידן)
Myaoi koniku shedem
(מיאו קוניקו שדם)
Poyechoi na poyechoi na voyne
(פויחאו נה פויחאו נה ווינה)
Pshiechoi na yeden yeden
(פשייחאו נה ידן, ידן)
וניצב בית האיכר, עשוי הוא עץ ותבן
ודוק על פני הכפר ותרנגול שבשבת.
בערוגות ירק,בגן פרחים מואר,
נטול מן המרחק, כמגזרות נייר.
Krakovyachek krakovyachek yeden
בתוך הפסטורלה הרוח כבר מולכת,
על עץ התות למעלה, תלוי עלה שלכת.
מכה בתעוזה, ניגון עצב, יחיד,
בין המשקוף למזוזה תלוי מגן דויד.
הניגון היהודי
ביצוע: סימי אבלגון
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
כל פינותיך השכוחות,
פולין האפורה,
היו אז כתר לראשך,
אזי אמרו שירה.
בלנצוט חי סבי שלי.
בנובי סונץ', דודי.
בסנוק, דודתי הקימה,
בית יהודי.
מגור וורקה, באו,
חסידייך השלמים.
מבנג'ין, סוחרייך,
בזהב ובדמים.
מחלם, חכמייך.
וכסילייך לברכה.
ועניי עירך נבעו,
מעמק הבכא.
ונגן התהלך בהם,
בכול האתרים.
היה זה נגן יהודי,
פורט על מיתרים.
וכליזמרים ניגנו אותו,
את לחן הכינור.
אותו מזמור צוחק, דומע,
הזרוע אור.
כל פינותיך השכוחות,
פולין האפורה,
נותרו בחוסר כל,
עם תרנגול הכפרה.
ובאשר אבואה שם.
ובאשר אלין.
אשאל לו, לניגון היהודי,
שלפולין.
משירי ורשה
ביצוע: רעננים וסיגל ורדי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
כך זורמים רחובות שתיקותיך,
הריקים, הריקים מאדם.
וכבו שמורות שתי עינייך,
ונפלו, ונפלו כה פנייך,
אשר לא עוד יזרום בם הדם.
בך האיש, שדרכו טרם תמה,
לעצמו אז ישיח נרעש,
וקולו יישמע עדי שמה,
כמו היה עיר שלמה אשר קמה,
אך דברו מה קטן ונלחש.
ובתוך התהום הנפערת,
ובתוך התהודה הגדולה,
מנגינת כינורות כה מוכרת,
באוזני זה האיש מתעוררת,
מנגינת "קול חתן וכלה".
ויודע האיש, אין זה לחן,
ויודע האיש, זו שתיקה.
קומתו הקטנה, הינה שחה,
מחלום הוא חוזר אלי פחת,
אלי בור, אל מיתת נשיקה.
כך זורמים רחובות שתיקותיך,
הריקים, הריקים מאדם.
וכבו שמורות שתי עינייך,
ונפלו, ונפלו כה פנייך,
בעולם שחרב ונדם.
ובתוך התהום הנפערת,
ובתוך התהודה הגדולה,
מנגינת כינורות, כה מוכרת,
באוזני זה האיש מתעוררת,
מנגינת "קול חתן וכלה".
שנים נוקפות
ביצוע: שפי קליינר
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
בירקנאו זה משהו אחר.
הפלטפורמה.
הקרשים.
גבישי העצמות באדמה התחוחה.
זה משהו אחר.
שם אני חושב, התחלתי למנות את ימי.
כמה עברו וכמה עוד נותרו.
שם אני חושב, נתקצרתי בראש.
שם לא היה אפשר לרעוש.
לצאת מן הדעת, כן.
זה יתכן.
מה שמפתיע, רינת הציפורים.
הן כנראה אינן חשות בהבל, בעשן הדק.
הן מוליכות את שירתן אל קץ הימים.
אל קץ הדרכים.
ויש פרפרים פה.
ויש פרחים.
כבר אין משלוחים לימין ולשמאל.
כאן רק הדממה מחתכת כשאול.
ציפור הנפש
ביצוע: רעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
עפה לה ציפור הנפש,
אל מקום מנוחתה.
ותבוא למחוז החפץ,
והבערה כבתה.
ותימוג ציפור הנפש,
שם, במקום מנוחתה.
אל מתיה נאספת,
שם תנוח עד כלותה.
רכבת העמק רכבת ההר
ביצוע: רעננים וסיגל ורדי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
הלאה, הלאה רכבת העמק, רכבת ההר.
מן הערים קרועות העיניים. מן העיים וגדרות התיל.
מן הגלים ומפולת האין. מערמות השיער והשן.
מחורבות האדם והבית. מזעקות דמי אחי עד שמיים.
מן השלד ומן השלדה. הלאה, הלאה אל שם לא נודע.
הלאה, הלאה מאש וממים. הלאה, הלאה מחרב פיות.
מן החותך. השורף למעיים. מן המרעיל את הקם להיות.
מן הדוקר. המעוור. המטביע. מן החובט אל הקיר וקוטל.
מן הבועט. המרסס. המרתיח. מן המוחק את צלם האל.
הלאה, הלאה רכבת העמק. הלאה, הלאה אל שם לא נודע.
אל העיר שעודנה נושמת. אל הארץ ההיא. היחידה.
אל החי. השפוי. הבוטח. אל הטוב. הלוטף. הבהיר.
אל הרך. הקיים. הרוגע. למאור. למואר. למאיר.
לנושם. לחולם. לנוגע. לאוהב. לחובק. למוכר.
הלאה, הלאה רכבת העמק. הלאה, הלאה רכבת ההר.
בליל אפלה
ביצוע: רעננים וסיגל ורדי
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
עם שחר נצא לדרכנו,
בטרם היום יאפיר,
סופות השלגים בעורפנו,
גלידי יהלום וספיר.
בכפר בית איכר אז ינוח,
עוטה מלמלה ומרבד,
באור אשנבו, עץ אשוח,
פורח עם חג המולד.
לא לנו החג והזוהר,
לא לנו לובנו הכוזב.
בתוך האורה והטוהר,
יושב השטן וכותב.
חורץ במגילה ובספר,
דינים ,גורלות ומשפט:
למים, לאש ולאפר,
לחרב, לחוח, לקת.
ושם הוא יושב כבר אלפיים,
חייכן ומזריח פנים,
ישבנו אצלו על ברכיים,
היינו בניו הקטנים.
אנחנו, שרידי המפולת,
פליטי הכליה והריק,
היינו גרוגרת, גולגולת,
קרועי אמהות, קרועי חיק.
בליל אפלה, בליל חושך,
עלינו הוא קם לכלות,
הביא לשמה ולעושק,
דרכינו היו אבלות.
עם שחר נצא לדרכנו,
בטרם היום יאפיר,
אמתחת דמעות על שכמנו,
וזכר היום שהקדיר.
ירושלים ורשה ירושלים
ביצוע: רעננים
מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר
בכיפת החושך.
אצל מנורת הערב הקטנה, האהילית, קול יישמע:
"ירושלים, ורשה, ירושלים". באוזניך יתנגן.
ואתה, כינורות המון באים עדיך.
נבלים וענבלים יעשו ימיך, ניגונים ואבנים לך יעטופו.
טלית, קבר, טלית
מה אתה ורשה, אתה ירושלים.
אתה שמי שמיים ואדמת בכה.
קמור, קעור, קמור, קעור.
כיפה אתה – זהב, כסף.
זהב, כסף.
אש אתה – אש התמיד.
דבש אתה – דבש ועוקץ.
מה אתה ורשה, אתה ירושלים.
אתה ים עיניים וחשכת קבר.
איגרא רמא, בירא עמיקתא.
איגרא רמא, בירא עמיקתא
שב והולך. והולך ושב.
ורשה, ירושלים, ורשה.
אתה שלג, אש וחולות זהב.
ורשה, ירושלים, ורשה.
ואתה פתאום. ואתה צפוי.
ואתה מיתר נמתח, רפוי.
ירושלים, ורשה, ירושלים.
רץ ונופל אפיים.
וקם ובוחר חיי נצח.
חבול וקרוע. גלוי פצע.
ירושלים, ורשה, ירושלים, קולן יישמע.
באוזניך, אבן מקלע.
ופיך רגב. ועפר עיניך.
ואתה, אמן. אמן סלה.